דרישות

מדיניות כלבים ברורה מועלית על הכתב ונגישה לעובדים עוד לפני שעולה שאלת הבאת כלב, ומציינת את התנאים שבהם כלבים שוהים בעבודה.

כלבים מתקבלים כחלק רגיל ממקום העבודה, לא כטובה אישית; ההחלטות מבוססות על קריטריונים מפורסמים שהם סבירים ומיושמים בעקביות.

כלב נשפט לפי התנהגותו הפרטנית, לא מודר לפי כלל גורף של גזע, גודל או משקל; הגבלה חוקית, ביטוחית או חוזית אמיתית חייבת להיות ממשית ומפורסמת.

כל החלטה בשאלה אם מותר להביא כלב לעבודה מתקבלת בתוך פרק זמן מוצהר וסביר, וכל סירוב ניתן בכתב עם נימוקים.

התיאור העצמי של המעסיק כידידותי לכלבים תואם לתנאים ולפרקטיקה בפועל; התנאים מכובדים ומשתנים בגלוי, לא רטרואקטיבית.

מי שתייה נקיים זמינים לאורך יום העבודה, ולכלב יש מרחב מוגדר לנוח ולהתמקם בו במקום להיות כלוא ליד שולחן במשך שעות.

האזורים שהכלב משתמש בהם נקיים מסכנות צפויות, בשים לב לרצפה, לטמפרטורה, לחומרים רעילים ולסיכוני מעידה וצפיפות.

לבעלים יש גישה מעשית במהלך יום העבודה למקום מתאים שבו הכלב יכול לעשות את צרכיו ולמתוח את הרגליים.

דפוס העבודה מאפשר לכלב הפסקות סדירות הרחק מהשולחן, ומקום העבודה מתיר, ולא מעניש, יציאה של בעלים לטיפול בצורכי הכלב.

תנאים הידועים כמלחיצים לכלב במרחב משותף עמוס ממותנים באופן סביר, זמין מקום מפלט שקט, וכלב במתח חריף מוצא מהמרחב.

כלב המתנהג באופן מסוכן כלפי אנשים או כלבים אחרים מוצא ממקום העבודה ואינו יכול להישאר על סמך רצון הבעלים בלבד.

לפני שכלבים מוכנסים, המעסיק עורך בדיקה חסויה המאפשרת לכל עובד להתנגד מבלי לזהות את עצמו או לחשוף מצב רפואי בפני מנהל.

התנגדות רפואית או מקבילה אמיתית שומרת על מרחב משותף נטול כלבים; התנגדות אחת מספיקה, לכלבי חברה בלבד, ולעולם אינה גוברת על חיה המוסדרת בדין.

אזורים שכלבים אינם שייכים אליהם מוגדרים ונשמרים מופרדים באמת: אזורי מזון, חדרי עזרה ראשונה ורפואה, חדרי שקט ותפילה, וכל מרחב שעמית שוויתר זקוק לו.

לעובדים יש ערוץ קבוע להעלות חשש בנוגע לכלבים גם אחרי שהמדיניות נכנסה לתוקף, לא רק בהשקה, והמעסיק פועל לפי מה שהוא שומע.